בכל מקום שהייתי בו
תמיד הייתה לפחות עוד מורן אחת
וכדי להבדיל בינינו
היו מדביקים תוספות.
מורן הבת (ביסודי כשתהיתי למה ההורים קראו לי בשם של בנים)
מורן הגבוהה (ספויילר, לא אני אף פעם)
מורן אחות של רעות (כל התיכון)
מורן עם הגומה
הרושה/הרושקי/הרושית בשלל וריאציות
ובעגלות בארה"ב זוהיתי כ"מורן תלתלים" (פעם, בתקופת התנ"ך כשלא היו החלקות)
בחטיבה אפילו היה לי חבר מורן
וכולם צחקו עלינו
שאם נתחתן נקרא גם לילדים שלנו מורן.
תמיד התבאסתי שאין לי שם מיוחד כזה, מגניב
ושכדי לזהות אותי חייבים תוספת
ואז אחרי מלא שנים
כשכבר שכחתי ממורן הבן
ומכל המורניות האחרות והתוספות שהדביקו לנו
השבוע, המתולתלת הקטנה שלי אמרה לי:
"את לא מורן
את אמא מורן!"
בקול המצחקק הכי קסום בעולם
ופתאום הבנתי
שזו התוספת הכי מגניבה לשם שלי
כי מורן יש מלא
אבל "אמא מורן" של רוני יש רק אחת